2ושמת שכין בלעך אם־בעל נפש אתה׃

3אל־תתאוק למטעמותיו והוא לחם כזבים׃

4אל־תיגע להעשיר מבינתך חדל׃

5[כ התעוף] [ק התעיף] עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה־לו כנפים כנשר [כ ועיף] [ק יעוף] השמים׃ ף

6אל־תלחם את־לחם רע עין ואל־[כ תתאו] [ק תתאיו] למטעמתיו׃

7כי כמו־שער בנפשו כן־הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך׃

8פתך־אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃

9באזני כסיל אל־תדבר כי־יבוז לשכל מליך׃

10אל־תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל־תבא׃

11כי־גאלם חזק הוא־יריב את־ריבם אתך׃

12הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי־דעת׃

13אל־תמנע מנער מוסר כי־תכנו בשבט לא ימות׃

14אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃

15בני אם־חכם לבך ישמח לבי גם־אני׃

16ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים׃

17אל־יקנא לבך בחטאים כי אם־ביראת־יהוה כל־היום׃

18כי אם־יש אחרית ותקותך לא תכרת׃

19שמע־אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃

20אל־תהי בסבאי־יין בזללי בשר למו׃

21כי־סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃

22שמע לאביך זה ילדך ואל־תבוז כי־זקנה אמך׃

23אמת קנה ואל־תמכר חכמה ומוסר ובינה׃

24[כ גול] [ק גיל] [כ יגול] [ק יגיל] אבי צדיק [כ יולד] [ק ויולד] חכם [כ וישמח] [ק ישמח]־בו׃

25ישמח־אביך ואמך ותגל יולדתך׃

26תנה־בני לבך לי ועיניך דרכי [כ תרצנה] [ק תצרנה]׃

27כי־שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃

28אף־היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף׃

29למי אוי למי אבוי למי [כ מדונים] [ק מדינים] למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃

30למאחרים על־היין לבאים לחקר ממסך׃

31אל־תרא יין כי יתאדם כי־יתן [כ בכיס] [ק בכוס] עינו יתהלך במישרים׃

32אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש׃

33עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃

34והיית כשכב בלב־ים וכשכב בראש חבל׃

35הכוני בל־חליתי הלמוני בל־ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃