10ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל־טוב אדניו בידו ויקם וילך אל־ארם נהרים אל־עיר נחור׃ 11ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל־באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃ 12ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה־נא לפני היום ועשה־חסד עם אדני אברהם׃ 13הנה אנכי נצב על־עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃ 14והיה הנער אשר אמר אליה הטי־נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם־גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי־עשית חסד עם־אדני׃

15ויהי־הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן־מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על־שכמה׃ 16והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃ 17וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט־מים מכדך׃ 18ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על־ידה ותשקהו׃ 19ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם־כלו לשתת׃ 20ותמהר ותער כדה אל־השקת ותרץ עוד אל־הבאר לשאב ותשאב לכל־גמליו׃ 21והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם־לא׃

22ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם׃ 23ויאמר בת־מי את הגידי נא לי היש בית־אביך מקום לנו ללין׃ 24ותאמר אליו בת־בתואל אנכי בן־מלכה אשר ילדה לנחור׃ 25ותאמר אליו גם־תבן גם־מספוא רב עמנו גם־מקום ללון׃ 26ויקד האיש וישתחו ליהוה׃ 27ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא־עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

28ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃ 29ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל־האיש החוצה אל־העין׃ 30ויהי כראת את־הנזם ואת־הצמדים על־ידי אחתו וכשמעו את־דברי רבקה אחתו לאמר כה־דבר אלי האיש ויבא אל־האיש והנה עמד על־הגמלים על־העין׃ 31ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃ 32ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃ 33[כ ויישם] [ק ויושם] לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם־דברתי דברי ויאמר דבר׃ 34ויאמר עבד אברהם אנכי׃ 35ויהוה ברך את־אדני מאד ויגדל ויתן־לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃ 36ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן־לו את־כל־אשר־לו׃ 37וישבעני אדני לאמר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃ 38אם־לא אל־בית־אבי תלך ואל־משפחתי ולקחת אשה לבני׃ 39ואמר אל־אדני אלי לא־תלך האשה אחרי׃ 40ויאמר אלי יהוה אשר־התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרךך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃ 41אז תנקה מאלתי כי תבוא אל־משפחתי ואם־לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

42ואבא היום אל־העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם־ישך־נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ 43הנה אנכי נצב על־עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני־נא מעט־מים מכדך׃ 44ואמרה אלי גם־אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר־הכיח יהוה לבן־אדני׃

45אני טרם אכלה לדבר אל־לבי והנה רבקה יצאת וכדה על־שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃ 46ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם־גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃ 47ואשאל אתה ואמר בת־מי את ותאמר בת־בתואל בן־נחור אשר ילדה־לו מלכה ואשם הנזם על־אפה והצמידים על־ידיה׃ 48ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את־יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את־בת־אחי אדני לבנו׃ 49ועתה אם־ישכם עשים חסד ואמת את־אדני הגידו לי ואם־לא הגידו לי ואפנה על־ימין או על־שמאל׃

50ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או־טוב׃ 51הנה־רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן־אדניך כאשר דבר יהוה׃

52ויהי כאשר שמע עבד אברהם את־דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃ 53ויוצא העבד כלי־כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃ 54ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃ 55ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃ 56ויאמר אלהם אל־תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃ 57ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את־פיה׃ 58ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם־האיש הזה ותאמר אלך׃ 59וישלחו את־רבקה אחתם ואת־מנקתה ואת־עבד אברהם ואת־אנשיו׃

60ויברכו את־רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

61ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על־הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את־רבקה וילך׃

62ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃ 63ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃ 64ותשא רבקה את־עיניה ותרא את־יצחק ותפל מעל הגמל׃ 65ותאמר אל־העבד מי־האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃ 66ויספר העבד ליצחק את כל־הדברים אשר עשה׃ 67ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את־רבקה ותהי־לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ ף