5ואני הייתי מבין והנה צפיר־העזים בא מן־המערב על־פני כל־הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו׃ 6ויבא עד־האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו׃ 7וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את־האיל וישבר את־שתי קרניו ולא־היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא־היה מציל לאיל מידו׃ 8וצפיר העזים הגדיל עד־מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים׃

9ומן־האחת מהם יצא קרן־אחת מצעירה ותגדל־יתר אל־הנגב ואל־המזרח ואל־הצבי׃ 10ותגדל עד־צבא השמים ותפל ארצה מן־הצבא ומן־הכוכבים ותרמסם׃ 11ועד שר־הצבא הגדיל וממנו [כ הרים] [ק הורם] התמיד והשלך מכון מקדשו׃ 12וצבא תנתן על־התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה׃ 13ואשמעה אחד־קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד־מתי החזון התמיד והפשע שםם תת וקדש וצבא מרמס׃ 14ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש׃

15ויהי בראתי אני דניאל את־החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה־גבר׃ 16ואשמע קול־אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את־המראה׃ 17ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על־פני ויאמר אלי הבן בן־אדם כי לעת־קץ החזון׃

18ובדברו עמי נרדמתי על־פני ארצה ויגע־בי ויעמידני על־עמדי׃ 19ויאמר הנני מודיעך את אשר־יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃

20האיל אשר־ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס׃

21והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין־עיניו הוא המלך הראשון׃ 22והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו׃

23ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז־פנים ומבין חידות׃

24ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם־קדשים׃

25ועל־שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל־שר־שרים יעמד ובאפס יד ישבר׃

26ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים׃

27ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את־מלאכת המלך ואשתוםם על־המראה ואין מבין׃ ף