שָׁלֵו (Lag^{BN 43}), שָׁלֵרוּ, שְׁלֵרו

adjective quiet, at ease; —

1 of person at ease, שָׁלֵו Job 16:12, שָׁלֵיו Job 21:23 (Kö^{ii. 1.83}); of nation, שְׁלֵיו (possibly diminutive (Kö^{ii. l.144}) Jeremiah 49:31 ("" יוֺבֵ לָבֶטַח); prosperous, of city feminine singular שְׁלֵוָה Zechariah 7:7; of wicked, masculine plural construct וְשַׁלְוֵי עוֺלָם Psalm 73:12 (Re^{H. iii. 131} proposes יִשְׁלָיוּ עֲוִילִים).

2 of land, quiet, שְׁלֵשׁלֵוָה 1 Chronicles 4:40 ("" שֹׁקֶטֶת).

3 in לֹא יָדַע שָׁלֵו בְּבִטְנוֺ Job 20:20 ׳שׁ is apparently abstract noun quiet, ease, so Di De and others read שַׁלְוָח Siegf Bu, Du (after ᵐ5) לֹא שָׁלֵו בְּמַטְמֹנוֺ; שָׁלֵו Ezekiel 23:42 is corrupt, Hi Co Berthol (compare Da) שָׁרוּ sang, Toy שָׁרִים, Krae רִים.

וְשַׁלְוֵ֥י וְשָׁלֵֽיו׃ וּשְׁלֵוָ֑ה וּשְׁלֵוָ֔ה ושלוה ושלוי ושליו׃ שְׁלֵ֛יו שָׁ֘לֵ֤ו שָׁלֵ֣ו שלו שליו šā·lêw šālêw šə·lêw šəlêw shaLev sheLeiv ū·šə·lê·wāh ūšəlêwāh usheleVah veshaLeiv veshalVei wə·šā·lêw wə·šal·wê wəšālêw wəšalwêInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts