[שׁוֺא] noun [masculine] ravage (?); — plural suffix שֹׁאֵיהֶם Psalm 35:17 rescue me from their ravages (si vera lectio); ᵐ5 κακουργία; Ol Dy Gr Che^{Comm. plausibly} שַׁאֲגָם their roaring, compare Psalm 35:16; Psalm 35:17 c; We Du שֹׁאֲגִים.

שׁוֺאָה, שֹׁאָה noun feminine devastation, ruin, waste; — absolute ׳שׁו Isaiah 10:3 +, שֹׁאָה Isaiah 47:11; Zephaniah 1:15; Job 30:14 (+ Job 38:27 van d. H. Gi, but see Baer's note); construct שֹׁאַת Proverbs 3:25; —

1 devastation, ruin, as coming on person, Isaiah 10:3; Isaiah 47:11 (Babylon personified), Psalm 35:8; a Psalm 63:10; שֹׁאַת רְשָׁעִים Proverbs 3:25 (object Genitive; "" מַּחַד); וּמְשׁוֺאָה ׳(יוֺם)שׁ Zephaniah 1:15; probably = devastating storm, in simile Ezekiel 38:9 ("" עָנָן), Proverbs 1:27 (Qr; Kt שׁאוה; "" סוּפָה). — Psalm 35:8b read probably שַׁחְתֹּה his pit, ᵑ6 We (compare Psalm 35:7).

2 concretely, ruin, waste, of the desert, Job 30:3 (reading אֶרֶץ for אֶמֶשׁ Ol; otherwise below

1), וּמְשׁוֺאָה ׳שׁ Job 38:27 ("" מִדְבָּר Job 38:26); = ruins Job 30:14.

אה בְּ֝שׁוֹאָ֗ה בשואה וּלְשׁוֹאָ֖ה וּמִשֹּׁאַ֥ת ולשואה ומשאת כַּשֹּׁאָ֣ה כשאה לְ֭שׁוֹאָה לשואה מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם משאיהם שֹׁ֝אָ֗ה שֹׁ֭אָה שֹׁאָה֙ שׁוֹאָ֖ה שׁוֹאָ֥ה שׁוֹאָה֮ שאה שואה ’āh Ah bə·šō·w·’āh beshoAh bəšōw’āh kaš·šō·’āh kashshoAh kaššō’āh lə·šō·w·’āh Leshoah ləšōw’āh miš·šō·’ê·hem mishshoeiHem miššō’êhem shoAh šō’āh šō·’āh šō·w·’āh šōw’āh ū·lə·šō·w·’āh ū·miš·šō·’aṯ uleshoAh ūləšōw’āh umishshoAt ūmiššō’aṯInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts