קִרְיָה noun feminine town, city (synonym of עִיר, chiefly in poetry, and in the higher style; perhaps from above √ as meeting-place of men; compare proper name, of a location MI¹³ קרית, l.¹⁰ קריתן; Jewish-Aramaic קַרְיָה); — absolute ׳ק Isaiah 1:21 +; construct קִרְיַת Numbers 21:28 +; —

1 in General Deuteronomy 2:36; Deuteronomy 3:4.

2 of specific towns, Hosea 6:8 (גִּלְעָד, ᵐ5^Manuscripts Γαλγαλα, compare Now); קִרְיַת סִיחֹן Numbers 21:28; Damascus, מְשׂוֺשִׂי ׳ק Jeremiah 49:25 ("" עִיר תְּהִלָּה); especially of Jerusalem Micah 4:10; Isaiah 29:1; Isaiah 33:20, ׳רְחֹבוֺת ק Lamentations 2:11, מֶלֶךְ רָ֑ב ׳ק Psalm 48:3, city for inhabitants 1 Kings 1:41,45, ׳ק נֶאֱמָנָה Isaiah 1:21,26 ("" עִיר הַצֶּדֶק), עַלִּיזָה ׳ק Isaiah 22:2 ("" עִיר הוֺמִיָּה), Isaiah 32:13.

3 in Isaiah 24-26 collective, i.e. denoting various, representative, cities, תֹּהוּ ׳ק Isaiah 24:10, ׳ק בְּצוּרָה Isaiah 25:2, גּוֺיִם עָרִיצִים ׳ק Isaiah 25:3, נִשְׂגָּבָה ׳ק Isaiah 26:5; so probably Habakkuk 2:8,17.

4 indefinite, Habakkuk 2:12 ("" עִיר); Proverbs 29:8, עֹז ׳ק Proverbs 18:19 a city of strength, so עֻזּוֺ ׳ק Proverbs 10:15 (in figurative) = Proverbs 18:11 (id.); = inhabitants, Proverbs 11:10, ׳הֲמוֺן ק Job 39:7.

קִרְיַת see קִרְיַת יְעָרִים. above

הַקִּרְיָ֑ה הַקִּרְיָ֖ה הקריה מִקִּרְיַ֣ת מִקִּרְיַת־ מִקִּרְיָ֜ה מקריה מקרית מקרית־ קִ֝רְיַ֗ת קִרְיַ֖ת קִרְיַ֛ת קִרְיַ֣ת קִרְיַת־ קִרְיָ֑ה קִרְיָ֔ה קִרְיָ֖ה קִרְיָ֥ה קִרְיָֽה׃ קריה קריה׃ קרית קרית־ hakkirYah haq·qir·yāh haqqiryāh kirYah kirYat mikkirYah mikkirYat miq·qir·yāh miq·qir·yaṯ miq·qir·yaṯ- miqqiryāh miqqiryaṯ miqqiryaṯ- qir·yāh qir·yaṯ qir·yaṯ- qiryāh qiryaṯ qiryaṯ-Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts