נָדִיב adjective and

noun masculine^{Isaiah 32:8} inclined, Generous, noble; — absolute ׳נ Isaiah 32:5 6t.; construct נְדִיב Exodus 35:5 2t.; feminine נְדִיבָה Psalm 51:4; plural נְדִיבִים Isaiah 13:2 9t.; construct נְדִיבֵי Numbers 21:18 2t.; suffix נְדִיבֵמוֺ Psalm 83:12; —

1 incited, inclined, willing, נְדִיב לֵב Exodus 35:5,22 (P), 1 Chronicles 29:31 (see נָדַב

Qal), נָדִיב בְחָכְמָה 1 Chronicles 28:21; רוּחַ נְדִיבָה Psalm 51:14 a willing spirit.

2 noble, princely, in rank 1 Samuel 2:8 (poem), Job 12:21 = Psalm 107:40; Job 34:18; Proverbs 8:16; Psalm 47:10; Psalm 83:12; Psalm 113:8 (twice in verse); Psalm 118:9; Psalm 146:3; מְּנֵי נדיב Proverbs 19:6; Proverbs 25:7; ׳בית נ Job 21:28; ׳פתחי נ Isaiah 13:2; ׳בת נ Cant 7:2; נְדִיבֵי הָעָם Numbers 21:18 (poem).

3 noble in mind and character "" צדּיק Proverbs 17:26; opposed to נָבָל Isaiah 32:5,8.

בִּנְדִיבִֽים׃ בִנְדִיבִ֑ים בנדיבים בנדיבים׃ וְנָדִ֖יב וּ֝נְדִיבִ֗ים ונדיב ונדיבים לְנָדִ֥יב לנדיב נְ֭דִיבֵמוֹ נְדִ֘יבֵ֤י נְדִ֣יב נְדִ֥יב נְדִיב֣וֹת נְדִיב֥וֹת נְדִיבִ֑ים נְדִיבִ֔ים נְדִיבִ֣ים נְדִיבִֽים׃ נְדִיבֵ֣י נְדִיבֵ֥י נְדִיבָ֣ה נָדִ֑יב נָדִ֤יב נָדִֽיב׃ נדיב נדיב׃ נדיבה נדיבות נדיבי נדיבים נדיבים׃ נדיבמו bin·ḏî·ḇîm ḇin·ḏî·ḇîm binḏîḇîm ḇinḏîḇîm bindiVim lə·nā·ḏîḇ lənāḏîḇ lenaDiv nā·ḏîḇ nāḏîḇ naDiv nə·ḏî·ḇāh nə·ḏî·ḇê nə·ḏî·ḇê·mōw nə·ḏî·ḇîm nə·ḏî·ḇō·wṯ nə·ḏîḇ nəḏîḇ nəḏîḇāh nəḏîḇê nəḏîḇêmōw nəḏîḇîm nəḏîḇōwṯ neDiv nediVah nediVei nedivemo nediVim nediVot ū·nə·ḏî·ḇîm ūnəḏîḇîm unediVim venaDiv vindiVim wə·nā·ḏîḇ wənāḏîḇInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts