מַלְבּוּשׁ, [מַלְבֻּשׁ] noun masculine^{Zephaniah 1:8} raiment, attire; — absolute 2 Kings 10:22 2t.; suffix מַלְבּוּשֵׁךְ Ezekiel 16:3; plural suffix מַלְבּוּשַׁי Isaiah 63:3; מַלְבּוּשִׁיהֶם2Chronicles 9:4 (twice in verse), מַלְבֻּשֵׁיהֶם 1 Kings 10:5; — raiment, 2 Kings 10:22 (for worshippers, "" לְבוּשׁ), Job 27:16 (as wealth); of Jerusalem under figure of infant Ezekiel 16:13; נָכְרִי ׳מַל Zephaniah 1:8 foreign attire (accusative with לָבַשׁ); plural of garments of Solomon's servants 1 Kings 10:5 2Chronicles 9:4a, + 2 Chronicles 9:4b; of ׳י under figure of warrior Isaiah 63:3.

הַמַּלְבּֽוּשׁ׃ המלבוש׃ וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַלְבּ֣וּשֵׁיהֶ֔ם וּמַלְבּֽוּשֵׁיהֶ֗ם וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ ומלבושיהם ומלבושך ומלבשיהם מַלְבּ֥וּשׁ מַלְבּֽוּשׁ׃ מַלְבּוּשַׁ֖י מלבוש מלבוש׃ מלבושי ham·mal·būš hammalbūš hammalBush mal·bū·šay mal·būš malbūš malbūšay malBush malbuShai ū·mal·bu·šê·hem ū·mal·bū·šê·hem ū·mal·bū·šêḵ ūmalbušêhem ūmalbūšêhem ūmalbūšêḵ umalbusheCh umalbusheiHemInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts