Brown-Driver-Briggs מוֺרָשָׁה noun feminine a possession; — ׳מ Exodus 6:8 8t.; — of land Deuteronomy 33:4 (poem), Exodus 6:8 (P), Ezekiel 11:15; Ezekiel 25:10; Ezekiel 33:24; Ezekiel 36:2,5; of people Ezekiel 25:4; Ezekiel 36:3. Forms and Transliterations לְמ֨וֹרָשָׁ֜ה לְמֽוֹרָשָׁ֑ה לְמֽוֹרָשָׁ֖ה לְמֽוֹרָשָׁ֗ה לְמוֹרָשָֽׁה׃ למורשה למורשה׃ מֽוֹרָשָׁה֙ מוֹרָשָׁ֖ה מורשה lə·mō·w·rā·šāh lemoraShah ləmōwrāšāh mō·w·rā·šāh moraShah mōwrāšāhLinks Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts |
    |