אֵימָה₁₇ noun feminine terror, dread (Talmud id., compare Assyrian imtu, Dl^W) — ׳א Genesis 15:12 +; אֵימָ֫תָה Exodus 15:16 (compare Ges^{§ 90}, 2 R. b); construct אֵימַת Proverbs 20:2; suffix אֵימָתִי Exodus 23:27; אֵמָתִי Job 33:7, etc.; plural אֵימִים Jeremiah 50:38; אֵמִים Job 20:25; אֵימוֺת Psalm 55:5; suffix אֵמֶיךָ Psalm 88:16; — terror, dread (mostly in poetry), inspired by ׳י Exodus 15:16 (song in E "" מַּחַד) Exodus 23:27 (E) Deuteronomy 32:25; Job 9:34; Job 13:21; compare Job 33:7; Job 20:25; Psalm 88:16 ("" חֲרוֺנִים, בִּעוּתִים Psalm 88:17); compare Genesis 15:2 אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֺלָה; occasioned by enemies Joshua 2:9; Isaiah 33:18; Ezra 3:3; by king Proverbs 20:2; compare Psalm 55:5 אֵימוֺת מָוֶת ("" יִרְאָה, רַעַד, מַּלָּצוּת Psalm 55:6); predicate of snorting of a war-horse Job 39:20, of teeth of crocodile Job 41:6; plural figurative = idols (i.e. dreadful, shocking things) Jeremiah 50:38 ("" מּסלים).

אֵ֣ימַת אֵ֭מָתִי אֵֽימַתְכֶם֙ אֵֽימָתִי֙ אֵימָ֑ה אֵימָ֙תָה֙ אֵימָ֛ה אֵימָֽה׃ אֵמִֽים׃ אֵמֶ֣יךָ אימה אימה׃ אימת אימתה אימתי אימתכם אמיך אמים׃ אמתי בְּאֵימָ֣ה באימה וְ֝אֵ֥מָתְךָ֗ וְ֝אֵמָת֗וֹ וְאֵימ֥וֹת וּבָאֵימִ֖ים ואימות ואמתו ואמתך ובאימים ’ê·mā·ṯāh ’ê·mā·ṯî ’ê·māh ’ê·maṯ ’ê·maṯ·ḵem ’ê·me·ḵā ’ê·mîm ’êmāh ’êmaṯ ’êmāṯāh ’êmāṯî ’êmaṯḵem ’êmeḵā ’êmîm bə’êmāh bə·’ê·māh beeiMah eiMah Eimat eiMatah eimatChem eimaTi Emati eMeicha eMim ū·ḇā·’ê·mîm ūḇā’êmîm uvaeiMim veeiMot veEmatecha veemaTo wə’êmāṯəḵā wə’êmāṯōw wə’êmōwṯ wə·’ê·mā·ṯə·ḵā wə·’ê·mā·ṯōw wə·’ê·mō·wṯInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts