יָחִיד adjective and substantive only, only one, solitary (Late Hebrew id.; Aramaic יָחִיד, יְחִידַי, , , id.; Arabic solitary) —

1 only one, especially of an only son, Genesis 22:2,12,16 את בנך את יְחִידְךָ thy son, thine only one, אֵבֶל יָחִיד Amos 8:10; Jeremiah 6:26 mourning for an only son, כמספד על היחיד Zechariah 12:10; Proverbs 4:3 רַךְ וְיָחִיד לפני אמי; so feminine יְחִידָה Judges 11:34.

2 feminine יְחִידָה as substantive Psalm 22:21; Psalm 35:17 יְחִידָתִי my only one, poetic for my life, as the one unique and priceless possession which can never be replaced (in each "" נַפְשִׁי).

3 solitary, Psalm 25:16 כי יחיד ועני אני; Psalm 68:7 מוֺשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה causing solitary, isolated ones (i.e. friendless wanderers or exiles; "" אֲסִירִים) to dwell at home (Lag Ch and others מֵשִׁיב bringing back home).

הַיָּחִ֔יד היחיד וְ֝יָחִ֗יד ויחיד יְחִֽידְךָ֤ יְחִידְךָ֖ יְחִידִ֨ים ׀ יְחִידֶֽךָ׃ יְחִידָ֔ה יְחִידָתִֽי׃ יָחִ֔יד יָחִ֖יד יָחִיד֙ יחיד יחידה יחידים יחידך יחידך׃ יחידתי׃ haiyaChid hay·yā·ḥîḏ hayyāḥîḏ veyaChid wə·yā·ḥîḏ wəyāḥîḏ yā·ḥîḏ yaChid yāḥîḏ yə·ḥî·ḏā·ṯî yə·ḥî·ḏāh yə·ḥî·ḏe·ḵā yə·ḥî·ḏə·ḵā yə·ḥî·ḏîm yechiDah yechidaTi yechideCha yechiDim yəḥîḏāh yəḥîḏāṯî yəḥîḏeḵā yəḥîḏəḵā yəḥîḏîmInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts